אנחנו חיים בעולם מוחצן.  עולם בו אינטרקציה חברתית היא מרכז  חיינו.  במקומות העבודה, תקשורת ורבאלית ועבודת צוות הפכו עם השנים לנורמות עבודה בלתי ניתנות לערעור.  בעולם כזה, המופנמים, לא מובאים בחשבון כמועמדים לתפקידי ניהול.  לעומת זאת, עמיתיהם המוחצנים, נתפסים כמועמדים טבעיים ואידיאלים לתפקידים אלו.  אך האם זה באמת נכון שמוחצנים הם מנהלים טובים יותר ממופנמים ?

מה מלמדים אותנו הנתונים?

המחקר של Denis S Ones&Stephan Dilichert  שהתפרסם ב 2009 שירטט תמונת מצב מדאיגה.  למרות ששיעור המופנמים באוכלוסיה הוא בין שליש לחצי רק 2% מגיעים למשרות ניהול בכיר. התמונה היום לא השתנתה באופן משמעותי.

גם אלו שנמצאים ב 2% רובם, אימצו תכונות של מוחצנים כדי להתקבל לתפקיד.  כלומר, כמעט ולא ניתן למצוא מופנמים שנשארו נאמנים לאשיותם בצמרת הניהול בארגון.  מכאן, ניתן להסיק שהעובדים המופנמים הבינו שאם הם רוצים שיהיה להם סיכוי להגיע לעמדת ניהול, הם צריכים לזייף התנהגות מוחצנת זאת למרות העובדה שבראי ההסיטוריה נמצא מנהיגים מופנמים מעולים, כמו ביל גייטס, גאנדי, אברהם לינקולן ועוד.

 מה הופך את המופנמים למועמדים מצוינים לתפקידי ניהול?

מנהלים מופנמים הם מוצלחים באותה מידה כמו מנהלים מוחצנים ובסיטואציות מסוימות אף מגיעים לביצועים טובים יותר.  לאנשים מופנמים יש חוזקות משמעותיות דווקא כשמדובר בתפקידי ניהול.

יכולת הקשבה מעולה

מנהלים מופנמים מקשיבים לא רק לעובדים אותם הם מנהלים אלא גם למקבלי ההחלטות .  היכולת הזאת, מאפשרת להם לתת מקום לעובדים שלהם להביע רעיונות, דעות.  מנהלים מופנמים, שגם פחות אוהבים להיות באור הזרקורים, יאפשרו לעובדים שלהם להוביל את היוזמות שלהם.  ההקשבה למקבלי ההחלטות שמעליהם בארגון, מאפשרת להם להבין איך עליהם לתרגם את האסטרטגיה הארגונית למציאות היום יומית.

 לטענתGrant (2009)   כשמדובר בצוות המאופיין בפרואקטיביות, מנהלים מופנמים  אף יגיעו לתוצאות טובות יותר ממנהלים מוחצנים שיטו לקחת את כל תשומת הלב אליהם ויעדיפו להוביל את הרעיונות שלהם ובכך, יצרו לאורך זמן, חוסר מוטיבציה בצוות.

פוקוס

במציאות העסקית, קל מאוד להיות מוסח.   העולם בו אנו חיים הוא עולם שמאופיין ב VUCA (Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity)  . היכולת של המופנמים להישאר בפוקוס למול המטרה המרכזית היא יכולת שיש בה ערך ניהולי רב.

רוגע, תחושת ביטחון ואמון

מנהלים מופנמים הם לא רק שקטים יותר, הם גם רגועים יותר.  Jennifer Kahnweiler טוענת ש"בזמנים של משבר, הם משדרים תחושת ביטחון ורוגע.  קחו כדוגמא את ברק אובהמה" .  בצורה כזאת מנהלים מופנמים מייצרים לא רק תחושת ביטחון אלא, גם אמון שנובע מכך שהאנשים מרגישים שיש על מי לסמוך.  היכולת הזאת משפיעה הן על האנשים בתוך הארגון והן על האנשים שמחוץ לארגון – לדוגמא הלקוחות.  בתוך הארגון –  היא מאפשרת להניע בקלות את הצוות לפעולה.  מחוץ לארגון – היא מאפשרת לייצר חווית לקוח מצויינת.

צניעות ושרות

מנהלים מופנמים מתוארים לא פעם כ  “Servant leaders” בגלל הצניעות והיכולת המעולה שלהם לתת שירות.  Servant leadership  היא גישה שטוענת שהמטרה המרכזית של המנהיג היא לתת שרות.  מהיג בגישה הזאת, מפוקס על העצמת הצוות שלו.  הוא שם את הצרכים של העובדים שלו לפני הצרכים שלו ועוזר להם להתפתח ולהגיע לביצועים הכי טובים שלהם.  כדי להיות מסוגל לעשות זאת, על המנהל, להיות מאחורי הקלעים ולא להיות מנהל שרוצה להיות כל הזמן באור הזרקורים.  אלו הן תכונות שמאפיינות מנהלים מופנמים.  לא קשה להבין, כיצד גישה כזאת מסייעת להצלחת החברה.

לסיכום, למרות שמוחצנים מקודמים יותר לתפקידי ניהול, מופנמים יכולים להיות מנהלים מצויינים דווקא בעולם החדש בו אנחנו חיים בו נידרשת מנהיגות מסוג אחר.  מנהיגות מעמדה של שרות, אמון, רוגע ופוקוס.  חשוב שהאסטרטגית הגיוון הארגוני תכלול גם את העובדים המופנמים ותכיל פרקטיקות שיאפשרו בחינת התאמה לתפקיד על-פי כישורים מקצועיים והשגים ולא על-פי מרכיבי אישיות.

ביבליוגרפיה

Servent Leadership-Wikipedia

https://en.wikipedia.org/wiki/Servant_leadership

Denis S Ones&Stephan Dilichert (2009), How Special are Executives

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1754-9434.2009.01127.x

Grant, A. Gino, F. Hofmann, D. (2010). The Hidden Advantages of Quiet Bosses. Retrieved from http://hbr.org/2010/12/the-hidden-advantages-of-quiet-bosses/ar/1

Kahnweiler, J (2009). Why Introverts Can Make the Best Leaders. Retrieved from http://www.forbes.com/2009/11/30/introverts-good-leaders-leadership-managing-personality.html