הפעם בחרתי לאלבום שלי תמונה שממחישה עבורי את אחת מהחוויות שהיו לי בעולם העבודה שאני קוראת לה "היכולת לראות מעבר לפרטים".

כשחזרתי לארץ לאחר 7 שנים בהם גרתי במדריד במסגרת Relocation מטעם מקום העבודה של בעלי, חיפשתי עבודה.  נחתתי בארץ, עם כל החששות שחזרה מהסוג הזה מזמנת והבנתי שאני רוצה להשתלב בתחום הסטארטאפים בחינוך.  תזכרו, שלפני שיצאתי, עבדתי במערכת החינוך כיועצת חינוכית ולא היה לי שום נסיון בעולם העסקי.  הבנתי שאם אצליח במשימה זה יהיה רק באמצעות נטורקינג ואנשים מיוחדים שיסכימו לתת לי הזדמנות לעשות משהו שמעולם לא עשיתי בעבר.

מפה לשם, אכן מישהו מהנטורקינג שלי חיבר אותי לאחד מה founders של סטארטאפ חינוכי.  עוד בזמן שאני מארגנת את חפציי, הוא קבע איתי פגישה.

בדר"כ לפני ראיונות אני מכינה את עצמי אבל הפעם, באמת, לא היה הרבה מה להכין כי לא היה לי נסיון והאמת שגם לא הייתה משרה פתוחה אז ממש לא ידעתי לאיזה כיוון השיחה תתפתח.

הגעתי לפגישה, סיפרתי על עצמי כמו בכל ראיון עבודה.  עד לכאן, אין בזה שום דבר מיוחד.  תוך כדי הראיון הוא מספר שהם מחפשים מישהו שינהל את כל הפעילות בארץ של המוצר החל משיווק, מכירות, הדרכה, הטמעה.  מי שמכיר מופנמים, יודע ששיווק ומכירות הם לא התפקידים שאנחנו ממהרים לקפוץ עליהם וזאת בלשון המעטה  .  אלף ואחד מחשבות רצו לי בראש "האם זה מתאים לי?", "האם אצליח בתפקיד?" "האם להגיד שזה מעניין אותי ורלוונטי עבורי?" זה מסוג הסיטואציות, שבמבט לאחור היום, אתה אומר שכנראה הייתה שם "יד מכוונת" ובלי יותר מידי מחשבה אמרתי "כן, רוצה אני".  בסוף אותה פגישה הוא אומר לי משפט שעד היום אני זוכרת : "אני אקח אותך לתפקיד בגלל הברק שיש לך בעיינים".  איזה משפט ! משפט לכאורה פשוט אבל שאומר כל כך הרבה.  הוא אומר :" אין לך נסיון אבל זה לא משנה כי אני מאמין בך, ביכולות שלך ובעיקר בתשוקה שאת מביאה לתפקיד החדש".  הוא בעצם אמר "אני רואה אותך מעבר לפרטים".

אז כשראיתי את התמונה שלמעלה, מיד קפצה לי הסיטואציה הזאת לראש.  נזכרתי ברצון ובצורך שלנו כמופנמים שיראו אותנו מעבר לפרטים.  הרצון שמישהו "יגלה" אותנו.  שמישהו יצליח להתנתק מכל הסטיגמות והדעות הקדומות ו"פשוט" לראות את האדם שמולו.

זאת הייתה ונשארה אחת מהחוויות(הבודדות) הכי מעצימות שהיו לי בעולם העבודה.  אתם יכולים לתאר לעצמכם שהעבודה אחר-כך הייתה מספקת ועם המון חוויות הצלחה.  לא בגלל שגילתי שאני איזה אשת מכירות ממולחת ודגולה אלא בגלל שהיה בה אוטונומיה מלאה לפעול מתוך האותנטיות שבי.  בלי צורך להיות מישהי אחרת אלא פשוט להיות "אני".