לא מעט פעמים, ישנו בילבול בין שלושת המושגים : מופנמות, ביישנות וחרדה חברתית.  לעתים, גם אנשים שעוסקים בתחום, נוטים לשים אותם בטעות ב"אותו הסל". 

אז בואו נעשה סדר במושגים ובההבדלים בינהם :

ביישנות

ביישנות היא חלק מאישיותו של האדם.  אנשים בישניים יכולים לחוות חרדה חברתית אבל, לא כל אלו שסובלים מרדה חברתית, הם בישניים.  המחקר מראה שפחות מ 25% מהאנשים שהם בישניים גם סובלים מחרדה חברתית.

קל לבלבל ביישנות עם חרדה חברתית כי יש סימפטומים רבים שהם דומים.  ביישנות כמו מופנמות היא גם ספקטרום.  ביישנות אינה משתקת כמו חרדה חברתית.

ביישנות נוטה להופיע במצבים ספציפיים אבל הסימפטומים של חרדה חברתית הם תמידיים.

הבדל חשוב נוסף הוא שביישנות לא תמיד מובילה לביקורת עצמית.  אנשים שהם בישניים לא רואים זאת בהכרח כמשהו שלילי – זה "פשוט" עוד חלק ממי שהם.  אנשים עם חרדה חברתית מצטערים על כך שהם "אוחזים" בחרדה ומאשימים את עצמם בכך.

ביישנות יכולה לעורר מחשבות בעלות אופי חרדתי או התנהגות חרדתית אבל הם בגדר "הנורמלי" והם לא משבשות את איכות חייו של האדם.

מופנמות

מופנמות מתייחסת לאופן בו אדם נטען באנרגיה.  אדם מופנם זקוק לסביבה שקטה כדי להיטען באנרגיה בעוד שאדם מוחצן זקוק לסביבה עם גירויים כדי להיטען באותה אנרגיה.

ניתן לומר שמופנמות היא תכונה אישיותית והיא ניפרדת מביישנות וחרדה חברתית.  ביישנות משפיעה על האופן בו אדם מקיים אינטרקציות חברתיות בעוד שמופנמות, כמו שציינתי קודם, היא האופן בו אדם ניטען באנרגיה.

מופנמים יכולים להיות בישניים ובעלי חרדה חברתית אבל מופנמות היא אינה תנאי מוקדם לכך והיא כמובן לא זהה לביישנות או לחרדה חברתית.

גם אנשים שנוטים למוחצנות יכולים להיות בישניים ולסבול מחרדה חברתית.

הפסיכולוגית אלן הנדריקסון מסבירה ש "מופנמות היא תכונה והיא חלק מהאישיות איתה באת לעולם.  חרדה חברתית, בעוד שיכול להיות שנולדת עם נטיה אליה, לא יצאת לעולם עם אותה חרדה.  ככל הנראה, יש לא מעט למידה שתרמה להתפתחות שלה וזה אומר שאפשר ללמוד גם איך להתגבר עליה".

חרדה חברתית

הסימפטומים של חרדה חברתית הם חמורים יותר מביישנות או מופנמות.

חרדה חברתית מביאה עמה רמות מוגברות של פחד, תחושת אי נוחות, ביקורת עצמית ומודעות עצמית ביסטואציות חברתיות. 

היא חלק מה- DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders)  ומוגדרת כפתולוגיה.    היא די שכיחה באוכלוסיה.

מבין הסימפטומים של החרדה החברתית ניתן למנות :

• פחד או חרדה ברורים ממצב חברתי אחד או יותר, שבו האדם חשוף לביקורת אפשרית על-ידי אחרים, ואותו פחד/חרדה נמשכים כבר שישה חודשים או יותר
• פחד לפעול באופן שיחשוף תסמיני חרדה שיוערכו באופן שלילי על ידי אחרים. אצל ילדים החרדה צריכה להופיע כאשר הילד נמצא בקרב בני גילו ולא רק בקרב מבוגרים
• הסיטואציות החברתיות כמעט תמיד גורמות לפחד וחרדה
• הימנעות מסיטואציות חברתיות או שהסיטואציות מלוות בפחד עז
• הפחד או החרדה אינם פרופורציונליים לאיום בפועל שמציבה הסיטואציה

המושגים של מופנמות, ביישנות וחרדה חברתית השתרשו בצורה מוטעית בתודעה שלנו ובחברה בכלל.  מעבר לכך שחיבורם ביחד יוצר הטעיה ובלבול, הוא גם מוביל להשתרשות של דעות קדומות כלפי אותן האוכלוסיות.  על כולנו מוטלת החובה לא רק להילחם בדעות קדומות כאשר אנו נתקלים בהן אלא, באותה החשיבות, לא לתרום ליצירתן