לפני שבועיים-שלושה, צפיתי באחד הפרקים של התוכנית "חתונה ממבט ראשון", בה מור ומאור מגיעים לארוחה אצל המשפחה של מאור ושם מתפתח דיאלוג על המופנמות של מאור.  למי שלא צופה בתוכנית אז בכמה מלים, מור היא בחורה מאוד מוחצנת בעוד שמאור הוא מופנם.  מאופיין בקצב לגמרי שונה משלה, ב"שקט" פנימי ובלא מעט שתיקות.  בפרק הזה, מור מספרת שמאור הוא אדם מופנם ולוקח לו זמן לתקשר.  בשיח שנוצר נאמר "מוזר להיות ליד בן אדם ששותק"  "אתה שואל את עצמך אם עשית משהו לא בסדר ? האם פגעת ?"  כשהשיח ממשיך לצד הקושי "לאכול" את השתיקות האלו, הם שמים זרקור על הפן היותר חיובי שבשתיקות ומציינים "השתיקות הן ממקום של הבנה והכלה.  הם דווקא ממקום אינטימי" ועוד הם מוסיפים "כשלומדים "לאכול את זה", זה נותן מקום נוח.  זה בסדר גם לשתוק".  מור מציינת "אני מאוד מוחצנת ודרכו הכרתי פן של ידעתי שקיים".

כשצפיתי בשיח שהתעורר, חשבתי שזה הזמן לשפוך קצת אור על הנושא של זוגיות עם אנשים מופנמים.  אבל לפני זה, מה שעולה באופן מאוד ברור זה שאנשים שהם מוחצנים לא תמיד פוגשים ומכירים אנשים מופנמים.  מור ממש מציינת זאת מפורשות : היא הכירה את הפן המופנם שלא ידעה שהוא קיים.  זה נשמע אולי מוזר אבל גם אני נתקלתי באנשים שהם מאוד מוחצנים ושנוטים להקיף את עצמם באנשים דומים להם כך, שהם לא נמצאים באינטרקציה עם אנשים מופנמים בכלל, מה שיוצר חוסר הבנה אפילו בסיסית למה זה אומר להיות אדם מופנם.  גם אנחנו כאנשים מופנמים הרבה פעמים נוטים בטעות לחשוב שלא יכול להיות מצב של מכירים אנשים מופנמים וכתוצאה מכך,  אנחנו מפתחים ציפיות שלא מתממשות, זה יכול להיות מבן הזוג או מכל אחד אחר.  התפקיד שלנו הוא "ללמד" את בן הזוג "אותנו".  כלומר, להיות פרואקטיבים בקשר ולנהל דיאלוג כנה ובגובה העיינים על מה זה אומר "השקט" הזה, מה פירוש השתיקות.  אם לא נעשה זאת, הפרשנות של האחר צפויה להיות שגויה ולהעיב על הקשר והיחסים הנרקמים.

דבר נוסף שבא באופן ברור לידי ביטוי אלו הם ההבדלים בקצב בין בני הזוג.  אנשים מופנמים נפתחים יותר לאט.  יש שכבות שצריך לקלף לאט.  זה לוקח זמן.  מור קוראת לזה "לוקח לו זמן לתקשר" מה שהיא מתכוונת לומר הוא שלוקח למאור זמן להיפתח וזה מאוד מאפיין אנשים מופנמים.  לנושא הזה מתווסף האתגר של "לדבר על עצמינו"- "לשים את עצמינו באור הזרקורים", שוב, משהו שלאנשים מופנמים אינו מרגיש טבעי. 

השתיקות הם אולי הנושא הכי נפוץ בעולמם של מופנמים.  כשמור לובשת את המשקפיים המוחצנות שלה, השתיקות של מאור נראות לה כ"שתיקה רועמת", שתיקה מאיימת ולא נוחה.  בפועל, השתיקות יכולות לסמל מספר דברים החל מזמן לאנרגיה שלו זקוק מאור כדי לעכל את המוחצנות של מור, כדי לחשוב על הדברים שקורים, לעבד אותם.  השתיקות יכולות לנבוע גם מתוך הפחד להיכנס לקונפליקט עם הצד השני שעומד מולך, במקרה הזה זאת מור.  הימנעות מקונפליקטים היא גם מאפיין שכיח בקרב אנשים מופנמים.  השתיקות גם יכולות ג להיות ממקום טוב כמו בין שני אוהבים מול השקיעה.  כמומישהו שחושב על המלים לפני שהוא יגיד לך אותם, כי אתה חשוב עבורו.

אז מה בעצם צריך כדי שזוגיות בין אדם מופנם לאדם מוצלח תצליח ?

• גמישות – זה תנאי הכרחי כדי לייצר זוגיות בין שני אנשים שונים. ככל שיש יותר גמישות  ויכולת לנוע על ציר הזוגיות בצורה קלה יותר, לעשות שינויים והתאמות כשיש צורך, כך הסיכויים שהקשר יצליח גדולים יותר.  זה נכון כמובן לשני הצדדים.
• להבין שמופנמות היא לא משהו נגדך. זה לא אישי נגדך.  כשמופנמים בוחרים להיות לבד זה בדרך-כלל, לא כי הם לא נהנים איתך. 
• האדם שמולך לא ישתנה. ההתנהגות של מופנם היא לא שריון שצריך לשבור אותו. 
• תקשורת פתוחה וניהול ציפיות – ככל שתהיה יותר תקשורת יזומה שמטרתה "ללמד" את האחר איך נוח לי, מה אני אוהב, מה אני מעדיף, הסיכויי לטעויות בפרשנות יקטנו. אחד הטעויות שמאור עושה זה שהוא לא פרואקטיבי בשיח מול מור.  הוא לא מאפשר לה ללמוד אותו.  וזה כמובן צריך להיות דו-כיווני.  לא להימנע מקונפליקטים אם עולים.  כן לדבר.  לא לשמור בבטן.
• לדאוג לזמנים של אחד על אחד בהם קל יותר להביא את עצמינו לידי ביטוי בקשר.
• להיות פתוחים. למנף את היכולת ליצירת קשרים משמעותיים ואת יכולת ההקשבה.  אלו נכסים אמיתיים בזוגיות.

בסופו של יום, אנשים מופנמים הם לא צריכים אותך – הם בוחרים בך, וזה היופי והמיוחד שבקשר שנבנה.  כל מה שצריך זה להושיט יד אחד אל השני.