ישנן הגדרות שונות למופנמות. ההגדרה שבשנים האחרונות הפכה למקובלת היא הגדרתה של סוזן קיין שמתייחסת למופנמות ומוחצנות במונחי העדפה לסביבות עם רמות גירויים שונות ולאופן בו אדם ניטען באנרגיה.
כלומר, אנשים מופנמים כדי להיטען באנרגיה, זקוקים לסביבה שקטה בעוד שאנשים מוחצנים זקוקים לסביבה עם גירויים לדוגמא אינטרקציה חברתית כדי להיטען באותה אנרגיה. אדם מופנם, כשהוא מרגיש שהוא צריך להיטען באנרגיה, ילך למקום שקט בו הוא יכול להיות עם עצמו או עם מספר מצומצם של אנשים בעוד שאדם מוחצן ילך לפגוש חברים או יצא
נעים מאוד אני קרן רובל ואני מופנמת. החלטתי לומר זאת בגאווה. זה כמובן לקח לא מעט זמן להגיע לרגע הזה, אפשר לומר שזה מסע חיים.
מסע שהיה הרבה פעמים כאוטי בראש שלי. מלא “downs” ומעט “ups”. מסע של החלטות אמיצות ובעיקר בעיקר דיאלוג מתמשך ביני לבין המופנמות שלי. מסע שעבר בין ארגונים שונים (עסקיים ושאינם עסקיים, לוקאליים וגלובליים), בדרג ניהולי ושאינו ניהולי, בתפקידים שונים (יעוץ, מכירות, הדרכה, ניהול לקוח ). מסע שבו עברו אנשים שונים.
ליווי אישי בתהליכי שינוי ופיתוח קריירה של אנשים מופנמים
פיצוח משותף של אתגרים איתם מתמודדים אנשים מופנמים בעולם העבודה
ליצור מהלכים אסטרטגיים לצמיחה עסקית של הארגון באמצעות מינוף החוזקות של העובדים המופנמים (השקטים)
בחודש האחרון של השנה, גיליתי שאני רוקדת את עצמי. רוקדת את החיים שלי בדיוק כמו שאני רוצה. זה קרה בלי ששמתי לב יותר מידי לכך. אני רוקדת בלי צורך לרצות את המופנמות שבי – את אותו קול שהיה בתוכי שאמר "אולי זה לא מתאים"
אנחנו עדים בחודשים האחרונים לאתגר גדול איתו מתמודד שוק העבודה. מצד אחד, קושי בגיוס עובדים ומנגד, ישנה עזיבה משמעותית של עובדים את מקום עבודתם. הקושי בגיוס והנטישה הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע. מגפת הקורונה שינתה את כללי המשחק והיא קוראת לארגונים רגע לעצור
ישיבות עבודה הם חלק אינטגרלי מהשיגרה של ארגונים. ההערכות מדברות על כך שבין 35% ל -50% מהזמן מוקדש לישיבות, תלוי בארגון ובדרגת הבכירות של העובד. זהו נתח זמן משמעותי. עבור עובדים מופנמים, זהו אחד מהאתגרים הכי גדולים עימם הם מתמודדים במקום העבודה וגם מקור ללא