ישנן הגדרות שונות למופנמות. ההגדרה שבשנים האחרונות הפכה למקובלת היא הגדרתה של סוזן קיין שמתייחסת למופנמות ומוחצנות במונחי העדפה לסביבות עם רמות גירויים שונות ולאופן בו אדם ניטען באנרגיה.
כלומר, אנשים מופנמים כדי להיטען באנרגיה, זקוקים לסביבה שקטה בעוד שאנשים מוחצנים זקוקים לסביבה עם גירויים לדוגמא אינטרקציה חברתית כדי להיטען באותה אנרגיה. אדם מופנם, כשהוא מרגיש שהוא צריך להיטען באנרגיה, ילך למקום שקט בו הוא יכול להיות עם עצמו או עם מספר מצומצם של אנשים בעוד שאדם מוחצן ילך לפגוש חברים או יצא
נעים מאוד אני קרן רובל ואני מופנמת. החלטתי לומר זאת בגאווה. זה כמובן לקח לא מעט זמן להגיע לרגע הזה, אפשר לומר שזה מסע חיים.
מסע שהיה הרבה פעמים כאוטי בראש שלי. מלא “downs” ומעט “ups”. מסע של החלטות אמיצות ובעיקר בעיקר דיאלוג מתמשך ביני לבין המופנמות שלי. מסע שעבר בין ארגונים שונים (עסקיים ושאינם עסקיים, לוקאליים וגלובליים), בדרג ניהולי ושאינו ניהולי, בתפקידים שונים (יעוץ, מכירות, הדרכה, ניהול לקוח ). מסע שבו עברו אנשים שונים.
ליווי אישי בתהליכי שינוי ופיתוח קריירה של אנשים מופנמים
פיצוח משותף של אתגרים איתם מתמודדים אנשים מופנמים בעולם העבודה
ליצור מהלכים אסטרטגיים לצמיחה עסקית של הארגון באמצעות מינוף החוזקות של העובדים המופנמים (השקטים)
אנחנו חיים בעולם מוחצן. עולם בו אינטרקציה חברתית היא מרכז חיינו. במקומות העבודה, תקשורת ורבאלית ועבודת צוות הפכו עם השנים לנורמות עבודה בלתי ניתנות לערעור. בעולם כזה, המופנמים, לא מובאים בחשבון כמועמדים לתפקידי ניהול. לעומת זאת, עמיתיהם המוחצנים, נתפסים כמועמדים טבעיים ואידיאלים לתפקידים אלו. אך
אין חברה שלא מציבה יעדים לצמיחה העסקית. ברב המקרים, אותם יעדים מלווים בתוכנית אסטרטגית להשגתם, הכוללת פרמטרים שונים כגון: אפיון מוצרים, ניתוח לקוחות, ניתוח שוק, מערך שיווק ומכירות, הבטים תפעוליים והמערך האנושי הנדרש. אך ישנו פרמטר אחד שאף אחד לא מדבר עליו ואשר שיפור בו,
כשאומרים שידוכים, אנחנו מייד חושבים על התאמה של בני זוג. האמת היא שאנחנו משתמשים במלה שידוך גם בהקשרים אחרים. לדוגמא, בתחום החינוך, אנחנו מדברים על שידוך "טוב" או רע בין כיתה למחנך שלה. בעולם העסקי, אנחנו מדברים על חיבור או "כימיה" בין מנטור למנטיי שלו.